Volume 8

Page 3159

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שתפקידה היה לדאוג לגיוס כוחות יהודים נוספים למשטרה מתוך שורות ההגנה, ודאגה לשיפור מצבם הכלכלי. הקציב הוועדה הגיע בשנת 1946 ל-60.000 לא"י. מתקציב זה קיבלו השוטרים והקצינים היהודים תוספת קבועה למשכורתם הניתנת מאת ממשלת המנדט, וע"י כך אופשר להם להשאר בתפקידם במשטרה ללא הכרח להתפטר מטעמים חמריים. עם קום המדינה מסר למפקד המשטרה החדש יחזקאל סחר רשימה של 800 שוטרים עברים שהיוו את הגרעין למשטרת ישראל.

בסוף 1947 עם פרוץ המאורעות הוטל עליו לדאוג לפיתוח רשת הכבישים לקראת הבאות, שיהא אפשר לקיים קשר עם הישובים המבודדים, והיה אחראי לסלילת כמה כבישי בטחון ודרכי בטחון בארץ, ובתור ראשון - הדרך מתל-אביב דרומה עד דרך בורמה. סייע על ידו המהנדס אלכסנדר אוקראינץ.

בנובמבר 1947, עם גיוס המפקדים, גויס לשירות מלא בהגנה ועם קום צ.ה.ל. הועבר אליו בדרגת סגן אלוף ונתמנה למפקד התעשיה הצבאית - תע"ש, במקביל לחיים סלבין (ראה בכרך זה, עמוד 3096), שהיה אחראי אז לניהול הטכני והמשקי של התע"ש.

בשנת 1949 נתמנה לראש תע"ש וכיהן בתפקיד זה עד שחרורו מהצבא ב-1950. עם שחרורו מהצבא נשאר כמה שנים חבר הנהלת תע"ש.

חזר לתפקידו כמנהל ברזלית, מפעלי מתכת וקליד בע"מ.

יסד עם כמה מבעלי התעשיה מפעל חדש בשם "קליד בע"מ", בית חרשת ליצור רשתות מתכתיות.

ממשיך בכמה תפקידים הקשורים בבעיות הבטחון ובשרות מילואים.

ממיסדי האיגוד של יצרני חוטי מתכת בע"מ וחבר הנהלתו.

היה זמן מה פעיל בארגון חברי ההגנה והיה חבר הנהלתה המרכזית.

צאצאיו : רות, דן, נעמי, מיכל.

בספר "ההגנה בתל-אביב" בעמודים 255-262 נדפס מאמרו המפורט על "פרשת האיחוד" (בין ארגון ב' וההגנה). וכן פרסם עבודות אחרות.

שמשון פז-גולדמן

נולד בשנת תרנ"ה (1895) בנוה צדק, יפו, דור שני בארץ.

לאביו הרב יעקב גולדמן (ראה כרך א', עמוד 108) ולאמו מלכה בת אברהם וולפינזון.

קבל חנוך דתי מסורתי בהשגחת אביו. ובשנת 1915 גמר את חוק למודיו בבית המדרש למורים בירושלים, בהנהלת ד"ר דוד ילין

נסע לבולגריה ושם עסק בהוראת השפה העברית. רכש את השפה הספרדית המדוברת בפי יהודי בולגריה. השתתף בחיים הצבוריים ובנהול תעמולה ציונית רחבה בכל ערי בולגריה בכתב ובעל פה.

בשנת 1920 מונה, מטעם הקונסיסטוריון, למנהל בית מדרש למורים בפלובדיב והכשיר 25 צעירים וצעירות בעלי השכלה תיכונית להוראת השפה העברית בבתי הספר בערי בולגריה. (רובם עלו לארץ ותופסים עמדות חשובות בחיים הצבוריים).

בשנת 1920 נשא לאשה את עלזה בת יעקב רש מפרג.

בשנת 1921 חזר לארץ ומיד נשלח מטעם "ועד הצירים" לאלכסנדריה של מצרים. שם עסק בהוראה בבתי הספר של העדה ההודית, בליציום הצרפתי ובקולג' האמריקני. כן היה פעיל מאד בחיים הצבוריים בראש אגודות נוער ומוסדות וארגונים ציוניים. (בהשתדלותו אשרה הממשלה הצרפתית את השפה העברית בתורת שפה רשמית לבחינות הגמר בליציום הצרפתי).

בשנת 1929 נשלח מטעם הלשכה הראשית של הקק"ל בירושלים לארצות הבלקן. במשך שנה עבר ברוב ערי הארצות הנ"ל לשם ארגון עבודת הקק"ל ואסף סכומים ניכרים לגאולת "עמק חפר".

חזר לאלכסנדריה ומונה למפקח על הלמודים העברים בכל בתי הספר שבעיר. והמשיך בעבודת הקק"ל כבא-כח הלשכה הראשית.

בשנת 1946 חזר לארץ ועבד זמן קצר בקרן היסוד ובקרן הקימת.

בשנת 1947 נתקבל למערכת "הבוקר" כחבר המערכת.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3159). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3159