Volume 9

Page 3325

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תשי"ג נשא לאשה את שושנה בת ישראל דיזנהויז.

עוסק בהוראה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה של תל-אביב. במסגרת עבודתו המדעית באוניברסיטה העברית הנו עוסק בכינוס המסורות הלשוניות של עדות ישראל לגלויותיהן ולתפוצותיהן, מסורות שערכן רב לחקר תולדות הלשונות העברית והארמית, מסורות העלולות להיטמע ולהשתכח תוך זמן קצר בעקב הטמיעה הלשונית של עולי הגלויות השונות בעברית הכללית המדוברת בארצנו.

השתתף ביסוד החברה לחקר המקרא בישראל ; חבר החברה לסרט אתנוגראפי בישראל: חבר בחברות מדעיות בצרפת ובארה"ב.

מפרסם מאמרים בעתונות המדעית ("לשוננו", "תרביץ", "ארץ-ישראל"), ב"החינוך" וב"לשוננו לעם" על נושאים שבתחומי הלשון העברית, הבלשנות והמקרא. מחבר ערכים באנציקלופדיה העברית, המקראית והחינוכית. מכין לדפוס ספרים בתחום חקר הלשון העברית.

בשנת תשט"ו נשלח מטעם המחלקה לחינוך ולתרבות של ההסתדרות הציונית להרצות בסמינריוני קיץ למורים עבריים בקנדה; הרצה גם מטעם מוסדות שונים במונטריאול, באוטאווה ובטורונטו, וכן באמסטרדאם ובציריך.

בשנת תשט"ז הוזמן לשמש פרופסור-אורח ללשון העברית בדרופסי קוליג' שבפילאדלפיה (ארה"ב).

שירת בצ. ה. ל. ועלה לדרגת סרן.

מרדכי גניפולסקי

נולד בט"ו אדר תרל"ב (1872) בסמילה שבפלך קיוב, אוקראינה.

לאביו פסח הלוי ולאמו איטה חיה.

למד בחדר ואח"כ למד מלאכת הנגרות ועבד בה.

ב-1906 עלה לארץ כדי לחיות בארץ הקודש, השתקע ביפו ועבד בנגרות אצל גורלסקי-קריניצי, זליבנסקי וניימרק, וגם בבנין "מכון ויקטוריה אוגוסטה" מיסודו

של קיסר גרמניה על הר הצופים ("ארמון הנציב העליון" בשנים הראשונות לשלטון המנדטורי הבריטי). בהיותו אז בירושלים ובהתפללו בשבת ליד הכותל המערבי ראה בחלומו במוצאי שבת את שלמה המלך בארמונו ודיבר אתו על עם ישראל ובית המקדש... וראה בכך אות מן השמים, שעליו לפעול דבר-מה למען היהדות. ביפו היה מבאי ביתו של הרב קוק זצ"ל, התיעץ אתו בענין חלומו, אך לא נמצאה אז הפעולה שהוא יוכל להתמסר לה.

זמן מה אחרי כן פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא גורש לאלכסנדריה של מצרים בשל נתינותו הרוסית. אחרי המלחמה חזר ארצה התישב בין הראשונים ברמת גן, ואחרי שנים מספר חזר לתל-אביב. ושוב ראה חלום מימי קדם. הפעם ראה את דוד המלך ומלאכי מרום קוראים לפניו: "דוד מלך ישראל חי וקיים !" ובכך ראה זירוז נוסף מלמעלה, לפעול משהו לטובת היהדות, והדרכה שהפעולה תהיה בקשר לדוד המלך. וכך עלה על דעתו הרעיון לאסוף נערים עזובים, מוזנחים ופרועים ולהדריכם בדרכי התורה ולהרגילם לאמירת תהלים בשבתות, משירי תהלות דוד בן ישי, בדרך יהודים טובים וכשרים מאז ומתמיד, - ובשנת תרפ"ז יסד אגודה, שלעצת הרב הראשי ר"ש אהרנסון זצ"ל קרא לה בשם "בני דוד". אגודה זו, שהוא היה בה הרוח החיה, הכח הפעיל והמפעיל, יסדה לנוער ולילדים שיעורי ערב לתורה ודינים לחיי יום-יום לפי התורה, קורסים ללימוד בכמה בתי כנסיות בתל-אביב ובסביבתה. בעיקר הצטיינה במקוריות נאה פעולת "בני דוד" בשבתות, בשעות אחרי צהרים. הנערים נתאספו בבית-הכנסת, למדו פרקי אבות, אמרו תהלים, ואחרי תפלת מנחה

סעדו בחבורה "סעודה שלישית" בלווי זמירות ודברי תורה. החגיגה השנתית של "בני דוד" נקבעה למחרת חג השבועות, לפי המסורת יום הזכרון של דוד המלך. הוא טיפח את הטכס והסדר במסיבות ובחגיגות של הנוער, היה ידיד לכל נער מהחבורה, וכך מילא כלפי חברי "בני דוד" את מקום האב המחנך ליהדות נאמנה ולנימוסים טובים, כפי שהיה מקובל לפנים בכל מושבות ישראל בארץ ובגולה, לפני שההגירה ותנאי החיים הק

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3325). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3325