Volume 9

Page 3405

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביו בתור חובב-ציון הפנה אותו להשתלם בגרמניה בחקלאות במטרה לשלחו לא"י כמומחה.

בשנת 1909 עלה לארץ.

נשא לאשה את בתיה בת שלום פוה (ראה בכרך זה). בוגר הסמינר העברי בהדרכתו של דוד ילין ז"ל.

בשנת 1912 נסע לקליפורניה בארצות הברית להשתלם בחקלאות וקבל תואר אגרונום.

במשך ארבע שנים היה מדריך באוניברסיטה. הוזמן ע"י ד"ר יצחק אביגדור וילקנסקי (אלעזרי וולקני) וד"ר רייכרט לעבוד בתחנת הנסיונות ברחובות, ובמשך עשר שנים עבד עמהם להתפתחות ענף החקלאות והנטיעות ועשה רבות להדרכת המושבות והמשקים.

יזם ומשך אנשי חו"ל לנטיעות פרדסים בארץ, בעיקר

בשרון ובנס-ציונה.

במלחמת השחרור נהרג מהפצצה אוירית ברחובות כ"א אייר תש"ח (30.5.1948).

צאצאיו: שלום (בעל בית מרקחת בנס-ציונה), צפורה אשת ד"ר אברהם פיטשורניק (ממכון ויצמן), מרים.

בתיה קיפניס

נולדה בספרינגפילד מסטשוסעס (ארצות הברית), ו' אלול תרס"ב (8.9.1902).

לאביה שלום פוה ולאמה שרה בת יעקב אגווסביץ. קבלה חנוך כללי.

בשנת 1926 עלתה לארץ.

בשנת 1926 נישאה לאגרונום שמשון קצפירובסקי (ראה ערכו בכרך זה) ובזיווג שני נישאה בשנת 1955 למהנדס יצחק קיפניס (ראה ערכו בכרך ו', עמוד 2502).

עזרה הרבה לבעלה הראשון במחקרותיו המדעיות בענף החקלאות והנטיעות לסוגיהן.

אחרי שנטעה פרדס בנס-ציונה, עודדה (בשנת 1934) את בעלה לתעמולה בין יהודי חוץ-לארץ לגאולת אדמות בסביבות הירקון בשרון ולנטיעת פרדסים. ובעזרתה נגאלו שטחים נרחבים, שטחי שממה, שנהפכו לפרדסים וכו'.

צאצאיה (מבעלה הראשון): שלום (בעל בית מרקחת בנס-ציונה), צפורה אשת ד"ר אברהם פיטשורניק (ממכון ויצמן).

יצחק (יחיאל) אדל

נולד כ"ז טבת תרנ"ו (1.1.1896) בוארשה (פולין). לאביו שמואל (סוחר, בר-אורין, בן הרב יהודה ליב הלוי אדל, המגיד בסלונים, בעל הספר "אפיקי יהודה") ולאמו אסתר בת משה חלעמער.

עד גיל בר-מצוה למד תורה ותלמוד. אח''כ למד בקיוב בגימנסיה פרטית ובקונסבטוריון והוסיף ללמוד מוסיקה שנה אחת במוסקבה. ב-1922 חזר לוארשה, למד באקדמיה הממלכתית למוסיקה עד שגמר והוסמך ב-1927. באותן שנים עבד כמחנך למוסיקה במוסדלילדים של יאנוש קורצ'אק , וכן לימד מוסיקה בגימנסיה הציונית "יהודה", בבתי-הספר של "תרבות", בגימנסיה עברית "לאור" ובסמינר לגננות של פייגין-לוריה. יסד בוארשה חברה למוסיקה עברית ואת המקהלה המרכזית של השומר הצעיר (בת מאה איש ועמד בראשה חמש שנים משנוסדה ב-1924). באמצעות מקהלה זו, שבעקבותיה נוסדו כ-200 תאים למוסיקה עברית ברחבי פולין,

עשה פרסום רב למוסיקה היהודית, שטופחה בשנים שעברו על-ידי החברה הפטרבורגית הנודעת למוסיקה יהודית, ו"גילה" אותה לנוער המתנכר ולאוכלוסיה היהודית בכלל, שקודם לכן לא ידעה על קיומה של מוסיקה יהודית, ואף המבקרים הלא-יהודים קיבלו דחיפה על-ידי פעולתו במקהלה הנ"ל, וביחוד בעקבות הקונצרט הגדול שערך ב-1928 מטעם החברה הנ"ל בוארשה, להקדיש תשומתלב למוסיקה היהודית בתור גורם תרבותי-אמנותי שיש להתחשב בו ברצינות.

ב-1929 עלה לארץ ומאז הנו מורה למוסיקה בביתהמדרש למורים ולגננות על-שם א. ל. לוינסקי בתל-אביב.

ב-1930 נשא לאשה את פאני בת אליהו ביליג.

יסד ומנהל את מקהלת סמינר-לוינסקי הנודעת. עבד גם בבית-הספר הדוגמאי שליד הסמינר במשך 14 שנה.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3405). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3405