"גדולי חינוך בעמנו", הוענק לו "פרס קסל" כמכסיקו.
משנת 1950 משמש נשיא-הכבוד של המחנות העברים "מסד".
יושב ראש ועד התעודות למורים ולמנהלים עברים של ועד החינוך בניו-יורק, עורך בטאונה של מועצת המחנכים באמריקה "שבילי החינוך" זה כ"ה שנים.ומשתתף בקביעות בשבועון "הדואר", במשך כל ימי הופעתו (46 שנה).
משנת 1952 נשיא אגודת פאן העברי.
עומד להופיע ספרו בן שלשת הכרכים "ספר הרעיונות והפתגמים" המכיל מבחר מחשבת ישראל על ערכי היהדות וחזיונות החיים מימי המקרא עד היום הזה.
ביקר כמה פעמים בארץ.
על ספרו "תולדות החינוך בישראל" (בן 4 כרכים) שיצא בהוצאת ראובן מס ירושלים, וכן על זכויותיו בשדה החינוך העברי, הוענק לו הפרס לחינוך תשכ"ה של עירית תל-אביב-יפו.
מספריו: א. תולדות החינוך בישראל בדורות האחרונים (ד' כרכים 1930): ב. דרכי לימוד התנ"ך; ג. ה"חדר" בחיי עמנו; ד. יוצרי ספרות ילדים שלנו ; ה. חינוך וקיום; ו. אורח חיים למורה; ז. אשיחה עם המורה; ח. גדולי חינוך בעמנו; ט. אוצר המילים והניבים, מהדורה שלישית מורחבת; י. היה אביב בארץ (אוטוביוגרפיה 1953).
בעריכותיו, יצאו הספרים הבאים: א. יסודות החינוך העברי באמריקה; ב. ספר היובל של אגודת המורים העברים בניו-יורק; ג. מוסדות החינוך והתרבות באירופה בין שתי מלחמות העולם; ד. שבילי החינוך, רבעון, כ"ה שנים; ה. מלון עברי אנגלי.
צאצאיו: בן-עמי, שולמית.
הרב ניסן זק"ש
נולד בתרפ"ה (1925) בירושלים.
לאביו הרב מרדכי יהודה ליב זק''ש ולאמו חיה בריינה בת הרב יעקב משה תרל"פ (כרך ג' עמוד 1303).
נתחנך בת"ת "עץ חיים". ואחר כך למד שמונה שנים בישיבת חברון.
עוד בלמדו בישיבת חברון, הוציא לאור שני ספרים: הראשון (בהיותו בן 17) על מסכת שקלים, ובסופו קונטרס גדול. השני - "אור פני מלך" (חיבר בהיותו בן 20), והוא חיבור גדול על הלכות מתנות עניים לרמב"ם.
למן שנת תש"ב הוא עוסק בחיבור חידושי תורה ובחיבור ספרים, בעיקר הוא התמסר למהדורות ספרי הראשונים מכתבי-יד ודפוסים עתיקים. במשך תקופה זו הוציא למעלה מעשרים ספרים עם הערות ובאורים ציונים ומקורות.
ערך כמה ספרים, בהם כל ספרי "מי מרום'' של סבו, הרב י"מ חרל"פ וספרי הרב צבי מיכל שפירא בשם "ציץ הקודש".
התקין בשביל "מוסד הרב קוק", במהדורה חדשה, את הלכות רב אלפסי, לפי דפוס קושטא עם הערות וציון מקורות.
בעבודתו היה קשור עם "מכון הערי פישל'', עם מוסד "השכל" שליד "ישיבת חברון" ועם מפעל "מעין החכמה".
השתלם כמה שנים בישיבות "בית זבול" ו"אהל תורה" בירושלים.
כמה שנים שימש כראש ישיבת "משכן ישראל" וה"מתיבתא לנוער".
בתשט"ו (1955) נתמנה לרבה של רחביה "שערי חסד", במקומו של סבו הרב חרל"פ.